מצדה

מצדה- על המדבר ידוע לכולם שהקיץ הישראלי הוא חם, לוהט ואכזרי. לכן מומלץ לבקר במדבר יהודה דווקא בחורף!
מדבר יהודה יוצא דופן משאר המדבריות בעולם, כיוון שאינו נמצא על שרשרת המדבריות העולמית.
(שרשרת המדבריות העולמית נמצאת בערך בין קווי הרוחב 20 – 30 צפון ודרום לקו המשווה) הנגב למשל, מדבר סהרה והמדבר הנובי.

אז מה הופך את מדבר יהודה למדבר? התשובה קשורה כמובן לכמות המשקעים היורדת בו כל שנה. הגדרה של מדבר – מקום בו יורדים לא יותר מ200 מ"מ גשם בשנה. מדבר יהודה הוא "מדבר בצל הגשם". העננים מגיעים לישראל בעיקר מכיוון הים, ממערב. את המשקעים שהם נושאים עימם הם מורידים במישור החוף ובשפלה ובהרי יהודה. לכן כאשר הם מגיעים לבקע ים המלח הם כבר ריקים ממשקעים ואין להם מה להוריד. והרי לנו מדבר יהודה. במדבר יהודה ניתן לראות יעלים, שפני סלע, שועלים ובעבר גם חיו בו נמרים.

סיפור מצדה

מאז ומעולם אל המדבר היו בורחים, על מנת להסתתר. החשמונאים בנו כמה מצודות במדבר ואחת מהן על ראש ההר הבולט ב500 מטר מעל סביבתו – מצדה. לאחר הצלחת מרד החשמונאים בשנת 160 לפני הספירה, נשארה המצודה על ההר. כעבור 100 שנה בערך מגיע המלך הורדוס הגדול ומחליט לבנות לעצמו ולמשפחתו מקום מפלט אליו יוכל תמיד לברוח, על פסגת ההר. הוא
בונה את הארמון הצפוני, (אחד מפלאי הארכיטקטורה בארץ) וגם בית מרחץ, בורות מים ומחסנים
גדולים. אלו הם ללא ספק ימי השיא של המקום. לאחר מות הורדוס מתחילה תקופה רעה בארץ, היא
תקופת הנציבים הרומיים. הם שלטו בארץ ביד רמה והעלו את המיסים. לעם היהודי נמאס כעבור זמן
מה (מזכיר לנו משהו?) ובשנת 66 לספירה פורץ המרד הגדול ברומאים.
למורדים היהודים לא היה הרבה סיכוי אבל הייתה אמונה. בשנת 67 נופלת העיר יודפת שבגליל ואחריה העיר גמלא שבגולן. ובשנת 70 לספירה נופלת גם ירושלים ובית המקדש נשרף. את כל הידע, התיאורים, העדויות והפרטים המדויקים שאנו יודעים על מרד זה, אנו חייבים לאדם אחד, יוסף
בן מתתיהו שמו. או בשמו הרומאי – יוספוס פלאביוס.

יוספוס פלאביוס

היה ממנהיגי המרד, נפל בשבי הרומאי, נשאר חי והפך להיסטוריון. בעיקר בזכותו אנו יודעים את כל קורות אותו מרד ואותה תקופה. (מומלץ ביותר לקרוא את ספרו "מלחמות היהודים ברומאים")
מצדה נופלת בשנת 73 לספירה. זהו מעוזם האחרון של המורדים. אך הכיבוש לא היה קל.
הרומאים מגיעים למרגלות מצדה עם 10,000 חיילים. הם בונים מערך מצור וצרים עליה מספר חודשים. המערכה מתרחשת דווקא בחורף כי גם הם מכירים את הקיץ בארץ. הם גם יודעים שלמורדים יש מספיק מזון ומים להרבה זמן ולכן חייבים לכבוש את מצדה לפני תחילת הקיץ.
לבסוף מחליטים הרומאים לבנות סוללה מאדמה ועצים שתגיע למצדה מכיוון מערב עד החומה.
המלאכה לוקחת זמן רב אך בסופו הם עומדים במשימה. וכעת הם הולמים בחומת האבן עם אייל ניגוח. המורדים בונים במהרה חומת עץ (מגגות המבנים) מאחורי חומת האבן. ואתה לא מצליח אייל
הניגוח להבקיע. כי העץ, בניגוד לאבן, יכול לספוג את עוצמת המכות ולא להישבר. אך כעבור כמה
זמן מה יורים הרומאים חיצי אש לעבר חומת העץ וזאת מתחילה להישרף.
המורדים במצדה מבינים שהסוף קרב ובא. מנהיגם, אלעזר בן יאיר, אוסף את כולם לנאום פרידה אחרון ובו הם מחליטים להתאבד ולא ליפול בשבי הרומאים. למות בני חורין. למות כגיבורים.
וכך בשעת לילה הם שורפים את כל המחסנים והורסים את הבניינים כדי לא להשאיר כלום לרומאים.
ונוטלים את גורלם בידם. למחרת בבוקר כאשר פורצים פנימה החיילים הרומאים הם מוצאים את מצדה חרבה ו960 גופות של גברים, נשים וילדים מוטלות ללא רוח חיים.

לאחר כיבוש מצדה משאירים הרומאים חיל מצב במקום. לאחר כמה מאות הוקמה גם כנסייה ביזנטית על מצדה. אך מהמאה ה7 לספירה ההר ננטש ולא יושב מחדש. וכך סיפור הגבורה נשכח והמקום כוסה באבק הזמן והמדבר. עד שיום אחד בשנת 1838 זיהו שני חוקרים אמריקאים את ההר כמצדה. יגאל ידין חפר במצדה בשנת 1963 ומצא ממצאים רבים מהמרד. בשנת 1968 מצדה הוכרזה כגן לאומי ובשנת 2001 הוכרה כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו. גם בזכות מערכת המצור הרומאית שנשתמרה היטב. כיום מבקרים במצדה כ750,000 איש בשנה.

מצדה הפכה לסמל ולמיתוס בחברה הישראלית. עוד בימי הפלמ"ח נהגו לעשות מסעות למצדה. ובצה"ל חיילים רבים קיבלו את הכומתה בסוף המסע, על מצדה בזריחה. "שנית מצדה לא תיפול".

איך מגיעים?

יורדים מירושלים בכביש 1 עד כביש 90 ופונים ימינה. נוסעים דרומה עד שרואים שילוט. יש חנייה ושירותים. העלייה למצדה היא ברכבל מרשים עם חלונות זכוכית המספק תצפית
מדהימה על ים המלח והמדבר. בראש ההר יש מסלול מעגלי ורחב לכיסאות גלגלים, אך לא כל
האתר נגיש.