סיור נגיש בנווה צדק

סיור נגיש בנווה צדק, הידעת? נווה צדק הינה השכונה הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות יפו והפכה למקום הקסום והרומנטי במרכז הארץ.

נווה צדק הוקמה בשנת 1887 והפכה להיות השכונה היהודית הראשונה אשר מחוץ לחומות יפו.

לאחר שגשוגה של יפו ובזכות הנמל שבה, החלה האוכלוסייה לגדול עד כדי הקמת שכונות מחוץ לחומותיה על ידיי אגודת "עזרת ישראל" ששמה לה למטרה לפתח את השכונות הסובבות את יפו, לעודד עלייה ארצה ולהרחיב את היישוב היהודי.

לאורך השנים נווה צדק הפכה לשם דבר בזכות מרכזי התרבות אשר הוקמו בתוכה, בין היתר, תיאטרון נווה צדק, בית הספר למחול ע"ש סוזן דלל, מוזיאון נחום גוטמן ועוד.

סיור נגיש בנווה צדק

מקומות ששווה לראות בעיניים:

 מוזיאון נחום גוטמן- ברחוב שמעון רוקח 21.

"בית הסופרים" אשר הפך בהמשך למוזיאון נחום גוטמן נקרא בשמו לאחר ששלושת הסופרים יוסף חיים ברנר, יוסף אהרונוביץ ורעייתו דבורה בארון גרו יחדיו בדירת השותפים.

לשלושתם הייתה חשיבות גדולה בהבאת הרוח הציונית של ראשית היישוב החדש.

ביתם הפך להיות מוקד עלייה לאנשי רוח וסופרים אשר באו להפגש ולדון בתרבות.

בשנת 1992 הוכרז הבית כבניין לשימור ובשנת 1998 הפך בית זה למוזיאון לאומנויות על שם הפסל והצייר נחום גוטמן.

שעות פתיחה: ימיי ב'-ה' 10:00-16:00, ימיי שישי: 10:00-14:00, שבת: 10:00-15:00

טלפון לתיאום:03-5161970, הכניסה בתשלום.

ש"י עגנון ובית אבולעפיה- רחוב שמעון רוקח 2.

הבית הצהוב אליו תגיעו היה בית מגוריו של שמואל יוסף צ'אצ'קס או כפי שמוכר לרובכם… ש"י עגנון- זוכה פרס נובל לספרות.

דרכו החלה בבית זה לאחר ששכר חדר קטן בעליית הגג משלמה ורבקה אבולעפיה. שלמה אבולעפיה היה נינו של רבי חיים אבולעפיה, אחד ממייסדי היישוב היהודי בטבריה.

שלמה עסק בהוראה ורבקה הייתה תלמידתו ולימים רעייתו. עם חלוף הזמן הפך שלמה למייצג יהודי יפו בפני השלטון העותמאנים.

ש"י עגנון מתאר את חדרו הקטן בצורה  מהממת להפליא: "ויש לו חמישה חלונות: בחלון אחד רואים את הים הגדול שאין לו סוף, ובחלון אחר רואים את הפרדסים הירוקים שאין להם שיעור, ובחלון אחר רואים את הבקעה שהרכבת עוברת עליה, ומחלון אחר רואים את המדבר שעליו נבנתה אחר כך תל אביב, וחלון אחד פונה כלפיי נווה צדק". אך חלון אחד תפס את עינו וליבו והוא חלונה של מרגלית, נכדתו של אהרון שלוש, אך אהבתם לא התממשה לנוכח תפיסתו של ש"י עגנון כבטלן שאינו ראוי לאהבתה של מרגלית.

בית אהרון שלוש- רחוב אהרון שלוש 32.

אהרון שלוש עלה לארץ בשנת 1840 בעודו בן 11, הוא החל לעסוק בצורפות ולבסוף הפך לסוחר קרקעות ששמו הלך לפניו.

מרכז סוזן דלל- רחוב יחיאלי 5.

מרכז סוזן דלל הינו בין האתרים המוכרים בנווה צדק, מידי שנה מתקיימים שם הופעות ופסטיבלים.

המבנים הבולטים שניתן לראות מצידי הרחבה המרכזית הם בתי הספר המשוחזרים מתחילת המאה.

בית התאומים-רחוב פינס פינת לילנבלום.

במפגש הרחובות תוכלו לראות שני בתים זהים אשר ניבנו ע"י יוסף אליהו שלוש (בנו של אהרון שלוש) עבור בניו.

בין המבנים שאותם הקים, תוכלו למצוא את הגימנסיה העברית בהרצליה, בית הספר לבנים ולבנות ועוד.

התמונה המפורסמת של הצייר דוד טרטקובור בנווה צדק אשר מכילה את עצי התמר, עצי ההדר, תעלות המים, הגימנסיה, שמעון רוקח, שלוש והכרכרה, ברנר והרכבת, באים להזכיר לנו את תחילת הדרך של השכונות בנווה צדק.

וכמובן שנווה צדק ידועה בבתי הקפה הטובים באזור, אז קחו כובע, מים ומצלמה והתחילו להנות מההיסטוריה.