אלצהיימר ודימנציה- בישראל חיים כמאה אלף חולי דמנציה כאשר רוב החולים הם בני 65 ומעלה. ככל שעולים בגיל כך גם האחוזים ובקרב בני ה-85 ומעלה חולי הדמנצהי מגיעים ל85%. דמנציה – שיטיון, היא שם כולל לקבוצת מחלות המתאפיינות בירידה בתפקודי המוח והידרדרות מנטלית וקוגניטיבית.
הסימפטומים הם: אובדן זכרון לטווח הקצר, קשיי שפה ותקשורת, קושי בזיהוי חפצים ואנשים, חוסר התמצאות במקום ובזמן, קושי בחשיבה מופשטת, שיפוט לקוי ואף שינוי באישיות האדם.
סוגי הדמנציה השונים
אלצהיימר זוהי המחלה הנפוצה ביותר מבין קבוצת המחלות והיא מחלה ניוונית מתקדמת של המוח, בה תאי המוח מתים באופן ממושך ואינם מתחדשים. מתאפיינת בהתחלה בפערי זיכרון, שינויים במצב הרוח וקושי למצוא מילים. בשלב מאורח יותר ישנה תחושת ערפול וקושי בדיבור ובהבנת המציאות.
דמנציה ווסקולרית דמנציה המתייחסת לכל סוגי הדנמציה שנגרמות מנזק בכלי הדם המובילים למוח. המוח תלוי בכלי דם אלה המובילים אליו חמצן. כאשר הספקת החמצן למוח נקטעת, תאי המוח עלולים למות. דמנציה ווסקולרית יכולה להתרחש בעקבות שבץ או כאשר מתרחשים אירועים מוחיים קטנים – דמנציה מרובת אוטמים. אצל חלק מחולי הדמנציה הווסקולרית חלק מהיכולות המנטליות יכולות להישמר.
דמנציה עם גופיפי לואי בתוך תאי העצב מתפתחים מבחנים חלבוניים דמויי כדור הגורמים לדמנציה. עקב נוכחותם בתאי העצב במוח ישנו ניוון ומוות של רקמות המוח, המשפיעים על הזכרון, הריכוז והיכולת המילולית. אנשים עם דמנציה זו עלולים לסבול מהזיות ובנוסף לפתח בעיות פיסיות כמו האטה בתנועות, קשיחות ורעד.
דמנציה באונה הקדמית ומחלת פיק מחלה זו גורמת לניוון האונה הקדמית של המוח. במחלת פיק הנשק הוא מקומי וזאת בהשוואה למחלת האלצהיימר. בשלב הראשון של המחלה נראה הפרעה באישיות ובהתנהגות ובהמשך הסימפטומים יהיו דומים לאלצהיימר.
קרויצפלד יעקב זוהי מחלה ניוונית נדירה של המוח, בעלת סימפטומים כמו במחלת הפרה המשוגעת. המאפיינים הראשונים הם ירידה בזכרון ובכושר השיפוט ובשינוי התנהגותי. בהמשך היא מובילה להידרדרות מנטלית קשה ולמוות תוך שנה.
דמנציה הקשורה לאיידס חולי איידס עלולים לסבול מסימפטומים שונים של דמנציה במיוחד בשלבים האחרונים של המחלה.
דמנציה הקשורה לאלכוהול רעלנים במוח יכולים להשפיע ולגרום לדמנציה. דמנציה הקשורה לאלכוהול, הנקראת – תסמונת וורניק וקוסקוף מאופיינת בנזק למוח באופן כללי וזאת כתוצאה משימוש ארוך באלכוהול.
דמנציה מפגיעת ראש אדם הסבל מפגיעת ראש שכללה איבוד הכרה, מעלה את סיכוייו לחלות בדמנציה.
תופעות המדמות דמנציה
ישנם תופעות הדומות לדמנציה שיכולות להיגרם מסיבות שונות כמו:
• דכאון עמוק
• דלקת במערכת השתן
• מחסור בוויטמינים
• גידול במוח
סימפטומים אלה ניתנים לריפוי ולכן חשוב מאוד לגלות מוקדם ככל האפשר את הסיבה לדמנציה.
למרות שהמחלה נפוצה לרוב מגלים אותה רק לאחר שנים רבות כאשר המחלה כבר בשלבים מתקדמים.
הסיבות לגילוי המאוחר הן לרוב הכחשת המצב או חוסר אמונה כי הרפואה יכולה לעזור לחולה.
אבחון מוקדם של הדמנציה יכול לעכב את התפתחותה ולהאט את ההתדרדרות במצב בעזרת טיפול תרופתי מתאים.
אלצהיימר ודימנציה
שלבי התפתחות הדמנציה
ההתפתחות היא הדרגתית ומחלקים אותה לשלושה שלבים, כאשר משך כל שלב הנו בין שנתיים לארבע שנים:
שלב ראשון –
אובדן הזכרון לטווח הקצר, קושי בהתמצאות במרחב, קושי בשפה ובהתמצאות בזמן, בלבול, שינויים במצב הרוח, נטייה לדכאון ולתוקפנות, קושי בביצוע פעולות מורכבות וחוסר עניין בפעילויות חברתיות.
שלב שני –
אובדן הזכרון לטווח הקצר מחמיר, אובדן כושר הלימוד, חוסר יכולת לעבד זכרונות חדשים, קושי בקבלת החלטות, קשיי ריכוז, שיפוט לקוי, אובדן חוש הזמן ויכולת ההתמצאות. ירידה בשיווי המשקל ובקורדינציה, חוסר יציבות, כתיבה לא ברורה, שינוי קיצוני במצב הרוח. הפרעת שינה, אדישות, חשדנות,
הזיות ושוטטות וחוסר עניין בקרובים.
שלב שלישי –
אובדן מוחלט של הזכרון, אובדן יכולות מוטוריות – הליכה או ישיבה, ריתוק לכסא גלגלים או למיטה, קושי בלעיסה ואי שליטה על הסוגרים. בשלב זה ישנה אדישות ואבדן מוחלט של יכולת זיהוי אנשים קרובים וחפצים ובנוסף בפסיביות.
אבחון המחלה
אבחון דמנציה ואלצהיימר מתבצע על ידי רופא פסיכוגריאטר האבחון יכול לכלול מספר שלבים.
האבחון הראשון כולל לרוב את מבחן המיני מנטל Mini Mental – זהו שאלון המורכב ממגוון שאלות שבודקות את תפקודי הזכרון, הבנה, התמצאות וריכוז.
מטרת המבחן היא לשלול גם מחלות דמנטיות אחרות עם תופעות זהות. לעיתים יידרשו בידקות נוירולוגיות מקיפות.
הטיפול באלצהיימר
לאלצהיימר אין תרופה עדיין, אך ניתן להקל על הסימפטומים ולעכב את התפתחות המחלה באמצעות תרופות. תרופות אלה נחלקות לשלוש קבוצות וכמובן דורשות מרשם רופא:
תרופות ממשפחת מעכבי הזרז אצטיל-כולין-אסטרז: מתאימה לשלבים הראשונים של המחלה אך ניתנת גם לחולים בשלב מתקדם יותר. תרופות ממשפחה זו משפרות את התפקוד הקוגניטיבי ומשמרות את התנהגות החולה.
תרופות המווסתות את המערכת הגלוטמטרית: ניתנות לחולים בשלבים בינוניים עד מתקדמים. תרופות אלה מאיטות את ההתדרדרות הקוגניטיבית- התנהגותית- תפקודית.
בנטילת תרופות אלה ישנה הגברה של תחושת חוסר השקט ועלולים להיות כאבי בטן ושלשולים.
תרופות להפרעות התנהגותיות (תרופות אנטי פסיכוטיות) – קבוצה זו מתאימה לחולים הסובלים מהפרעות התנהגותיות.
ההמלצה כיום של הרופאים בטיפול בחולי אלצהיימר היא שילוב הטיפול התרופתי יחד עם טיפולים משלימים כגון: קבוצות תמיכה לחולה, פעילות קוגניטיבית וגירוי חושי: כתיבה, יצירה, משחקי זיכרון, התעמלות וכו׳.
גירוי קוגנטיבי נמצא יעיל במידה זהה לתרופות לשיפור התפקוד הקוגניטיבי, לכן מומלץ כי כל אדם הסובל מירידה קוגניטיבית יתחיל לעסוק בפעילות מגוונת מוקדם ככל האפשר.
